השביל המנצנץ של מלטן

עמוק בתוך יער העננים, במקום שבו הרוח שרה שירי ערש לפרחים, צעדה דמות מיוחדת במינה. היו לה כנפי מלאך רכות וצחורות שנפרשו אל השמיים, ומאחוריה התנופף זנב שובב וזהוב עם קצה חד ומסקרן.

כולם קראו לה מלטן.

ביום שמש בהיר, מצאה מלטן גוזל קטן שנשר מהקן על עץ האלון הגבוה. הזנב השובב לחש לה: “בואי נמשיך הלאה, יש לנו עוד כל כך הרבה הרפתקאות לגלות!”. אבל הכנפיים הרכות ליטפו את לבה ואמרו: “הביטי בעיניו הקטנות, הוא זקוק לעזרה שלך”.

מלטן עצרה לרגע. היא הבינה שגם כשיש בתוכנו קולות שונים – היכולת לבחור בטוב ובחמלה היא הקסם הגדול ביותר שקיים.

היא פרשה את כנפיה הלבנות, הרימה בעדינות את הגוזל הקטן והחזירה אותו היישר אל הקן הבטוח לצד אמו המצייצת בשמחה. באותו רגע, ניצוץ של זהב האיר בין כנפיה, והיא הרגישה חמימות מופלאה שמתפשטת בכל גופה.

מוקדש לכל הילדים שמגלים בכל יום מחדש את האומץ לבחור בטוב.